זוהר ארגוב (עורקבי) (16 ביולי 1955 - 6 בנובמבר 1987), זמר ישראלי מצליח.
כישרון הזמרה שלו כמו גם סופם הטרגי של חייו היו מן הגורמים שהפכו את שיריו לנכסי צאן ברזל של הזמר המזרחי והעברי בארץ. על אף שהקריירה שלו נמשכה פחות מעשר שנים, הוא נחשב עד היום אחד המבצעים הבולטים בזמר העברי. "פריצתו" לתודעה הציבורית של הזמר המזרחי, לאחר שנים בהן נחשב ל"נחות" והושמע בתחנות הרדיו והטלוויזיה רק בשעות שנועדו לכך, נובעים במידה מסוימת מהמהפך של ארגוב מזמר הפונה לקהל יעד מסוים לכזה הפונה לקהל רחב יותר, תוך הסרת תו הנחיתות שליווה סוג זה של מוזיקה עד אז.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
ארגוב נולד בראשון לציון בכור ל-9 אחים במשפחה ענייה, בשיכון המזרח בעיר. כבר מילדותו בלט בכישרון הזמרה שלו ולמד פיתוח קול אצל הזמרת אהובה עוזרי. בגיל 13 הפסיק את לימודיו. בגיל 15 הכיר את ברכה וכעבור שנתיים נישא לה. בנו גילי ארגוב נולד כעבור שנה. במהלך נישואיהם כאשר הוא עובד כטייח, הוציא ב1977 תקליטון ובו שני שירים, "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים" שכתב והלחין משה נגר. לאחר הוצאת התקליט הוחלט על שינוי שם המשפחה משום שסברו השניים שארגוב הוא שם יותר מסחרי מעורקבי. כעבור שנה הורשע ארגוב באונס של קטינה למשך שנה, הזוג נפרד והתגרש בתקופה זו. ב-1979 ארגוב החליט לחזור לעולם המוזיקה. הוא החל עובד כנהגו של הזמר ג'קי מקייטן וכמו כן, מופיע במועדונים ואירועים משפחתיים. באחד האירועים בעיר באר-שבע ביקש זוהר לשיר. אחרי שכנועים רבים קרא ג'קי מקייטן ליהודה קיסר הגיטריסט שלו וביקש ממנו לשמוע אותו. זוהר שר באותה הופעה את השיר "ברצלונה" הקהל התלהב וההופעה נמשכה שעות.
שנות השמונים
לאחר אותה הופעה החליט יהודה קיסר להקליט את זוהר. השיר "אלינור" היה הראשון. לאחר אותה הקלטה סידר יהודה לזוהר פגישה עם "האחים ראובני" ואביהו מדינה והשאר היסטוריה. ב-1980 הקליט את אלבומו הראשון, "אלינור", שזכה להצלחה. האלבום כלל להיטים נוספים כגון "מה לך ילדה" ו"סוד המזלות". האלבום הוקלט באולפן מאולתר, על מכשיר הקלטה עם ארבעה ערוצים, אך האיכות לא מנעה ממנו הצלחה ובתוך זמן קצר הפך ארגוב למבצע מבוקש בהופעות חיות בכל הארץ. ב-1981 יצא אלבומו השני "היו זמנים" אשר כלל גרסאות כיסוי לשירים ישנים. בין השירים נכללו גם הלהיטים הגדולים "ברצלונה" שידוע בביצוע של ג'ו עמר, ו"את לי לילה", שהיה ידוע בביצועו של בועז שרעבי. בניגוד לאלינור, הופק אלבום זה במקצועיות רבה יותר ובאיכות הרבה יותר גבוהה, אף אלבום זה היווה הצלחה מסחרית ואומנותית.
ב-1982 יצא האלבום "נכון להיום" שהציג את זוהר בשיאו. עם להיטים ענקיים כמו "נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת", "בדד" וכמובן "הפרח בגני", ביסס זוהר את מעמדו בראש רשימות המצעדים. כך, אפילו בגלי צהל היו שיריו מושמעים פעמיים-שלוש בשעה. "נכון להיום" פרץ את כל המחסומים אותם ידעה המוזיקה המזרחית עד אז, האלבום שבר שיאי מכירות והוגדר מהר מאוד כאלבום פלטינה. אומרים שעבר במכירות את ה250 אלף עותקים. באותה עת זוהר הוגדר כמלך. המלך של המוזיקה המזרחית. בנוסף לכלל ההצלחות הופיע ארגוב ב-1982 ב"פסטיבל הזמר המזרחי - דרור" בערוץ הראשון (והיחיד אז) בטלוויזיה. השיר אותו שר "הפרח בגני" למילותיו ולחנו של אביהו מדינה ובעיבודו של ננסי ברנדס, זכה במקום הראשון באותה תחרות, ואף הגדיל את הצלחתו.
בתחילת 1983 יצא זוהר למסע הופעות בארצות הברית של שלושה חודשים, שם הכיר את הקראק, שהוא גבישי קוקאין קשיחים. זוהר החל משתמש בסמים קשים. כאשר חזר לארץ הדבר עדין לא ניכר עליו אך אט אט החלו הסמים להשפיע על תפקודו. הונו הלך ואזל ושמועות אמרו שבזבז ב-1983 מעל מיליון דולר על סמים. גם טיב קולו נפגע.
באוקטובר 1983 עבר תהליך של גמילה במשך שבועיים באילת. בתחילת 1984 הוציא תקליט נוסף "כך עוברים חיי", עם להיטים גדולים כמו "מרלן", "כוכבי לילה", "כמו שיכור", "עד מתי אלוהיי". רוב השירים נכתבו על-ידי עוזי חיטמן. כשנשאל עוזי חיטמן על זוהר, סיפר שכאשר התחיל לכתוב לזוהר בשלהי 1982 את השיר "מרלן", היה ביתו של זוהר מהמפוארים. לאחר ששב מארצות הברית , חזר חיטמן לביתו של זוהר, וראה בית שרוי באי-סדר, וכמעט ריק, כשהכול נמכר לטובת הסם. לאחר שראה זאת כתב לו את השיר טעון הנשמה, "עד מתי אלוהיי", המתאר את מצבו של זוהר באותה עת (אביב 1983).
בסוף שנת 1984 כאשר הוא די נקי מסמים, חזר זוהר להופיע בחו"ל, סבב הופעות בצרפת וארצות הברית. כאשר החל להופיע שוב בארצות הברית חזר להשתמש בסמים. לאחר שובו לארץ נפרד מ"האחים ראובני", אמרגניו ומפיקיו.
בשנת 1985התחבר לאחים בן מוש והוציא את האלבום "ים של דמעות" בשפל נפשי, למרות שהאלבום הצליח במידה לא מבוטלת, כמו השירים "בואי הלנה","אמא" ושיר הנושא "ים של דמעות". באותה שנה עבר גמילה בת 3 חודשים בירושלים לאחר שהתעלף ממנת יתר. למרות השפל הנפשי אליו הגיע זוהר, אלבומיו המשיכו להימכר בכמויות גדולות. למרות הצלחת אלבומיו הביקוש להופעותיו קטן בשל נטייתו שלא להגיע להופעותיו שלו עצמו. באותה שנה חזר להופיע ב"פסטיבל הזמר המזרחי" עם השיר האלמוני "מלאך שטן" מהאלבום "ים של דמעות". זוהר הגיע רק למקום ה-15, דבר שהעיד על מצבו, בעוד שהיריב המרכזי שלו באותה תקופה, חיים משה, הגיע למקום הראשון עם השיר "עד כלות הנשימה".
בשנת 1986 הוציא את האלבום "להיות אדם", השיר יחד עם השירים "אבי" ו"אדם שחקן" חוברו במיוחד על חייו של ארגוב, האלבום נחל הצלחה מסחררת, אך פעילותו של זוהר דעכה, קולו השתנה, וזה ניכר בשירתו.
בינואר 1987 התראיין בתוכנית האירוח המרכזית של ערוץ 1, תוכניתו של מני פאר, ובה דיבר בגלוי על התמכרותו לסמים, אך טען באופן שלא נראה משכנע לצופים בתוכנית כי אינו משתמש עוד בסמים. באותה שנה הוציא האלבום "הדרך הברוכה".
מהסתבכותו עד התאבדותו
כעבור זמן לא רב, שב ארגוב והסתבך בפלילים בעקבות התמכרותו: הוא הואשם בגניבת נשק משוטר, נעצר ונכלא. במהלך חופשה מבית הכלא הואשם בניסיון לאונס, נעצר ובבית המעצר במשטרת ראשון לציון שם קץ לחייו בתלייה.
אוספים שיצאו אחרי מותו
לאחר מותו יצאו על שמו אוספים שונים:"שר יוונית", "זוהר וחברים", "נעימות המלך", "חברים שרים זוהר", "זמרים שרים זוהר", "להיטי זהב", "המיטב", "חייו ומותו של המלך" (DVD) ו"זוהר ארגוב - שירת חייו", "שירת הזמיר", "20 שנה למותו של המלך",בכרם התימנים,אל נבקש,בן בלי בית,מזכרת גדולה מזמר גדול. בכל שנה בערך בתאריך מותו, נערך טקס, תחת השם "המלחמה בסמים", לזכרו של זוהר ובו זמרים שרים את מיטב להיטיו. חייו של ארגוב היו נושא לשירים (עוד בחייו נכתבו עליו שירים) ומחזות, מחזות זמר, ואף סרט ("זהר" שכתבו אמיר בן-דוד ומשה זונדר וביים ערן ריקליס בכיכובו של שאול מזרחי). שיריו זכו לביצועים רבים, של יוצרים מגוונים, וביניהם גם מחוץ לתחום הזמר המזרחי. זכורים במיוחד הביצועים של מאיר אריאל לשירו "כבר חלפו השנים", והביצוע של נינט טייב לשיר "ים של דמעות" אשר זיכה את הזמרת הצעירה במקום הראשון בתוכנית "כוכב נולד". בספטמבר 2007, לכבוד מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלגלצ, הקליטה להקת סינרגיה ביצוע חדש בסגנון רוק לשיר "בדד", במלאות 20 שנים למותו של ארגוב. להקת הרוק "דנה נמה" ביצעה גרסת רוק לשיר "נכון להיום", בשם "מוח רץ".
מורשת
מורשתו של ארגוב שנויה במחלוקת. כאדם, ארגוב נחשב בעיני רבים לדמות בעייתית, בשל העבירות הפליליות הרבות שביצע, אלימותו כלפי נשים, והתמכרותו לסמים. יכולתו של ארגוב לשלוט בקריירה שלו הייתה מוגבלת מאוד, והקלטותיו נושאות אופי אקלקטי, כאשר לעתים קרובות מהווים אלבומיו אוסף כמעט אקראי של שירים ממקורות שונים, שאינם משקפים קו אחיד ובחירה מתוכננת. מאידך, ארגוב הצליח להתגבר בקולו, כאשר זה היה במיטבו, על כל המכשולים ולהצליח להפוך גם שירים בינוניים ועיבודים בנאליים למה שנחשב בעיני רבים לפניני זמר. כיוצרים ומבצעים אחרים, הפך אותו מותו הטראגי בטרם עת לאגדה, ובמהלך השנים הפך סיפור חייו לטרגדיה סמלית לגורלם של זמרים בני עדות המזרח במדינת ישראל.
בוים עליו סרט ביוגרפי שנקרא "זוהר".
רבים מזמרי המזרח רואים בו מורה רוחני ואף הקדישו לו אלבומים שלמים, דוגמת: שריף, זהבה בן ואייל גולן.
בחודש יולי 2007 החליטה עיריית ראשון לציון לקרוא על שמו רחוב בעיר.
את הדיסקוגרפיה תוכלו למצוא כאן
כישרון הזמרה שלו כמו גם סופם הטרגי של חייו היו מן הגורמים שהפכו את שיריו לנכסי צאן ברזל של הזמר המזרחי והעברי בארץ. על אף שהקריירה שלו נמשכה פחות מעשר שנים, הוא נחשב עד היום אחד המבצעים הבולטים בזמר העברי. "פריצתו" לתודעה הציבורית של הזמר המזרחי, לאחר שנים בהן נחשב ל"נחות" והושמע בתחנות הרדיו והטלוויזיה רק בשעות שנועדו לכך, נובעים במידה מסוימת מהמהפך של ארגוב מזמר הפונה לקהל יעד מסוים לכזה הפונה לקהל רחב יותר, תוך הסרת תו הנחיתות שליווה סוג זה של מוזיקה עד אז.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
ארגוב נולד בראשון לציון בכור ל-9 אחים במשפחה ענייה, בשיכון המזרח בעיר. כבר מילדותו בלט בכישרון הזמרה שלו ולמד פיתוח קול אצל הזמרת אהובה עוזרי. בגיל 13 הפסיק את לימודיו. בגיל 15 הכיר את ברכה וכעבור שנתיים נישא לה. בנו גילי ארגוב נולד כעבור שנה. במהלך נישואיהם כאשר הוא עובד כטייח, הוציא ב1977 תקליטון ובו שני שירים, "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים" שכתב והלחין משה נגר. לאחר הוצאת התקליט הוחלט על שינוי שם המשפחה משום שסברו השניים שארגוב הוא שם יותר מסחרי מעורקבי. כעבור שנה הורשע ארגוב באונס של קטינה למשך שנה, הזוג נפרד והתגרש בתקופה זו. ב-1979 ארגוב החליט לחזור לעולם המוזיקה. הוא החל עובד כנהגו של הזמר ג'קי מקייטן וכמו כן, מופיע במועדונים ואירועים משפחתיים. באחד האירועים בעיר באר-שבע ביקש זוהר לשיר. אחרי שכנועים רבים קרא ג'קי מקייטן ליהודה קיסר הגיטריסט שלו וביקש ממנו לשמוע אותו. זוהר שר באותה הופעה את השיר "ברצלונה" הקהל התלהב וההופעה נמשכה שעות.
שנות השמונים
לאחר אותה הופעה החליט יהודה קיסר להקליט את זוהר. השיר "אלינור" היה הראשון. לאחר אותה הקלטה סידר יהודה לזוהר פגישה עם "האחים ראובני" ואביהו מדינה והשאר היסטוריה. ב-1980 הקליט את אלבומו הראשון, "אלינור", שזכה להצלחה. האלבום כלל להיטים נוספים כגון "מה לך ילדה" ו"סוד המזלות". האלבום הוקלט באולפן מאולתר, על מכשיר הקלטה עם ארבעה ערוצים, אך האיכות לא מנעה ממנו הצלחה ובתוך זמן קצר הפך ארגוב למבצע מבוקש בהופעות חיות בכל הארץ. ב-1981 יצא אלבומו השני "היו זמנים" אשר כלל גרסאות כיסוי לשירים ישנים. בין השירים נכללו גם הלהיטים הגדולים "ברצלונה" שידוע בביצוע של ג'ו עמר, ו"את לי לילה", שהיה ידוע בביצועו של בועז שרעבי. בניגוד לאלינור, הופק אלבום זה במקצועיות רבה יותר ובאיכות הרבה יותר גבוהה, אף אלבום זה היווה הצלחה מסחרית ואומנותית.
ב-1982 יצא האלבום "נכון להיום" שהציג את זוהר בשיאו. עם להיטים ענקיים כמו "נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת", "בדד" וכמובן "הפרח בגני", ביסס זוהר את מעמדו בראש רשימות המצעדים. כך, אפילו בגלי צהל היו שיריו מושמעים פעמיים-שלוש בשעה. "נכון להיום" פרץ את כל המחסומים אותם ידעה המוזיקה המזרחית עד אז, האלבום שבר שיאי מכירות והוגדר מהר מאוד כאלבום פלטינה. אומרים שעבר במכירות את ה250 אלף עותקים. באותה עת זוהר הוגדר כמלך. המלך של המוזיקה המזרחית. בנוסף לכלל ההצלחות הופיע ארגוב ב-1982 ב"פסטיבל הזמר המזרחי - דרור" בערוץ הראשון (והיחיד אז) בטלוויזיה. השיר אותו שר "הפרח בגני" למילותיו ולחנו של אביהו מדינה ובעיבודו של ננסי ברנדס, זכה במקום הראשון באותה תחרות, ואף הגדיל את הצלחתו.
בתחילת 1983 יצא זוהר למסע הופעות בארצות הברית של שלושה חודשים, שם הכיר את הקראק, שהוא גבישי קוקאין קשיחים. זוהר החל משתמש בסמים קשים. כאשר חזר לארץ הדבר עדין לא ניכר עליו אך אט אט החלו הסמים להשפיע על תפקודו. הונו הלך ואזל ושמועות אמרו שבזבז ב-1983 מעל מיליון דולר על סמים. גם טיב קולו נפגע.
באוקטובר 1983 עבר תהליך של גמילה במשך שבועיים באילת. בתחילת 1984 הוציא תקליט נוסף "כך עוברים חיי", עם להיטים גדולים כמו "מרלן", "כוכבי לילה", "כמו שיכור", "עד מתי אלוהיי". רוב השירים נכתבו על-ידי עוזי חיטמן. כשנשאל עוזי חיטמן על זוהר, סיפר שכאשר התחיל לכתוב לזוהר בשלהי 1982 את השיר "מרלן", היה ביתו של זוהר מהמפוארים. לאחר ששב מארצות הברית , חזר חיטמן לביתו של זוהר, וראה בית שרוי באי-סדר, וכמעט ריק, כשהכול נמכר לטובת הסם. לאחר שראה זאת כתב לו את השיר טעון הנשמה, "עד מתי אלוהיי", המתאר את מצבו של זוהר באותה עת (אביב 1983).
בסוף שנת 1984 כאשר הוא די נקי מסמים, חזר זוהר להופיע בחו"ל, סבב הופעות בצרפת וארצות הברית. כאשר החל להופיע שוב בארצות הברית חזר להשתמש בסמים. לאחר שובו לארץ נפרד מ"האחים ראובני", אמרגניו ומפיקיו.
בשנת 1985התחבר לאחים בן מוש והוציא את האלבום "ים של דמעות" בשפל נפשי, למרות שהאלבום הצליח במידה לא מבוטלת, כמו השירים "בואי הלנה","אמא" ושיר הנושא "ים של דמעות". באותה שנה עבר גמילה בת 3 חודשים בירושלים לאחר שהתעלף ממנת יתר. למרות השפל הנפשי אליו הגיע זוהר, אלבומיו המשיכו להימכר בכמויות גדולות. למרות הצלחת אלבומיו הביקוש להופעותיו קטן בשל נטייתו שלא להגיע להופעותיו שלו עצמו. באותה שנה חזר להופיע ב"פסטיבל הזמר המזרחי" עם השיר האלמוני "מלאך שטן" מהאלבום "ים של דמעות". זוהר הגיע רק למקום ה-15, דבר שהעיד על מצבו, בעוד שהיריב המרכזי שלו באותה תקופה, חיים משה, הגיע למקום הראשון עם השיר "עד כלות הנשימה".
בשנת 1986 הוציא את האלבום "להיות אדם", השיר יחד עם השירים "אבי" ו"אדם שחקן" חוברו במיוחד על חייו של ארגוב, האלבום נחל הצלחה מסחררת, אך פעילותו של זוהר דעכה, קולו השתנה, וזה ניכר בשירתו.
בינואר 1987 התראיין בתוכנית האירוח המרכזית של ערוץ 1, תוכניתו של מני פאר, ובה דיבר בגלוי על התמכרותו לסמים, אך טען באופן שלא נראה משכנע לצופים בתוכנית כי אינו משתמש עוד בסמים. באותה שנה הוציא האלבום "הדרך הברוכה".
מהסתבכותו עד התאבדותו
כעבור זמן לא רב, שב ארגוב והסתבך בפלילים בעקבות התמכרותו: הוא הואשם בגניבת נשק משוטר, נעצר ונכלא. במהלך חופשה מבית הכלא הואשם בניסיון לאונס, נעצר ובבית המעצר במשטרת ראשון לציון שם קץ לחייו בתלייה.
אוספים שיצאו אחרי מותו
לאחר מותו יצאו על שמו אוספים שונים:"שר יוונית", "זוהר וחברים", "נעימות המלך", "חברים שרים זוהר", "זמרים שרים זוהר", "להיטי זהב", "המיטב", "חייו ומותו של המלך" (DVD) ו"זוהר ארגוב - שירת חייו", "שירת הזמיר", "20 שנה למותו של המלך",בכרם התימנים,אל נבקש,בן בלי בית,מזכרת גדולה מזמר גדול. בכל שנה בערך בתאריך מותו, נערך טקס, תחת השם "המלחמה בסמים", לזכרו של זוהר ובו זמרים שרים את מיטב להיטיו. חייו של ארגוב היו נושא לשירים (עוד בחייו נכתבו עליו שירים) ומחזות, מחזות זמר, ואף סרט ("זהר" שכתבו אמיר בן-דוד ומשה זונדר וביים ערן ריקליס בכיכובו של שאול מזרחי). שיריו זכו לביצועים רבים, של יוצרים מגוונים, וביניהם גם מחוץ לתחום הזמר המזרחי. זכורים במיוחד הביצועים של מאיר אריאל לשירו "כבר חלפו השנים", והביצוע של נינט טייב לשיר "ים של דמעות" אשר זיכה את הזמרת הצעירה במקום הראשון בתוכנית "כוכב נולד". בספטמבר 2007, לכבוד מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלגלצ, הקליטה להקת סינרגיה ביצוע חדש בסגנון רוק לשיר "בדד", במלאות 20 שנים למותו של ארגוב. להקת הרוק "דנה נמה" ביצעה גרסת רוק לשיר "נכון להיום", בשם "מוח רץ".
מורשת
מורשתו של ארגוב שנויה במחלוקת. כאדם, ארגוב נחשב בעיני רבים לדמות בעייתית, בשל העבירות הפליליות הרבות שביצע, אלימותו כלפי נשים, והתמכרותו לסמים. יכולתו של ארגוב לשלוט בקריירה שלו הייתה מוגבלת מאוד, והקלטותיו נושאות אופי אקלקטי, כאשר לעתים קרובות מהווים אלבומיו אוסף כמעט אקראי של שירים ממקורות שונים, שאינם משקפים קו אחיד ובחירה מתוכננת. מאידך, ארגוב הצליח להתגבר בקולו, כאשר זה היה במיטבו, על כל המכשולים ולהצליח להפוך גם שירים בינוניים ועיבודים בנאליים למה שנחשב בעיני רבים לפניני זמר. כיוצרים ומבצעים אחרים, הפך אותו מותו הטראגי בטרם עת לאגדה, ובמהלך השנים הפך סיפור חייו לטרגדיה סמלית לגורלם של זמרים בני עדות המזרח במדינת ישראל.
בוים עליו סרט ביוגרפי שנקרא "זוהר".
רבים מזמרי המזרח רואים בו מורה רוחני ואף הקדישו לו אלבומים שלמים, דוגמת: שריף, זהבה בן ואייל גולן.
בחודש יולי 2007 החליטה עיריית ראשון לציון לקרוא על שמו רחוב בעיר.
את הדיסקוגרפיה תוכלו למצוא כאן
