בעז שרעבי היה מתופף מוכשר כבר בגיל עשר, אז הקיש על טמבור כליווי ללהקות מחול שהדריך אחיו, יפת. באמצע שנות ה-60 תופף שרעבי בלהקות הקצב. בראשונה, כובשי הקצב, היו איתו גם הגיטריסט גרי אקשטיין ונגן הבס מיקי גבריאלוב. בשנייה, בה ניגן ב-1966 ונקראה המטפסים, נשאר אקשטיין, ושרעבי קיבל הזדמנות גם לשיר חלק מהלהיטים, בשפה שהוא מכנה "חארטה", כלומר, את המילים הוא לא ידע, אבל הנשמה הייתה שם מההתחלה. עד סוף שנות ה-60 ניגן שרעבי בכל מיני להקות והרכבים ובעיקר עם להקות מחול. הידועה בהן, בה ניגן בכלי הקשה, קסילופון, חליליות וחליל, הייתה להקת כרמון. הלהקה גם הופיעה הרבה בחו"ל, חלק מההופעות כחימום לייצוג הישראלי המצליח ביותר בתחום הזמר, מייק ברנט.
ב-1971 החל להיחשף כישרונו של שרעבי גם כמלחין וכזמר. באפריל הגיע לרדיו שיר ראשון שלו, באנגלית דווקא, לחנו ל"פמלה" (מ' חנה בן ארי). אחריו באו "רינגולי", "מציאות" ו"זירו זירו", וכולם הצליחו מאוד וזכו למחמאות על השילוב המקורי בין פופ מערבי ומוטיבים מזרחיים. במצעדים העבריים באותו זמן הצליחו שירים נוספים שהלחין שרעבי, ביניהם "חופשי ומאושר" ו"רינגולי" (ששרו אילן ואילנית), "פעם לאהוב" ו"איש הסתיו" (אילנית), "פמלה" (משפחת ירקוני), "ג'קי שם טוב הצלם" (צמד דרום), "הלילה הארוך בעולם" ו"הנני עף" (ששי קשת).
בסוף 1971 יצא בחברת "התקליט חיפה" אלבום הבכורה של שרעבי, בעז, שכונה "האדום" בגלל צבע עטיפתו (להבדיל מאלבומו השני, שנקרא גם הוא בעז, אך עטיפתו הייתה ירוקה). נורית הירש ויגאל חרד עיבדו לחנים של שרעבי לשירים באנגלית, ביניהם "Pamela" ו"Reality" (מ' חנה בן ארי), "Ringoly" (מ' שייקה פייקוב ואליזבט אלן), "Zero Zero" (מ' תלמה אליגון). נחמיה שרעבי, אחיו של בעז, הלחין את "געגועים" (מ' שרה שובל), ובעז הלחין שני שירים בעברית, "אני אוהב אותך בשקט" (מ' אליגון) ואת "ממה מייבלי" (מ' דודו ברק). הפיק את האלבום שלמה צח ("אילן" מאילן ואילנית).
בתקופת מלחמת יום הכיפורים שר שרעבי את אחד השירים המרגשים של התקופה (והראשון שכתב והלחין עוזי חיטמן), "מי ידע שכך יהיה" (ע' קובי אשרת). שיר נוסף שהקליט בעקבות המלחמה היה "מה להם לבני אדום".
בסוף 1973 יצא בחברת "התקליט חיפה" אלבומו השני של שרעבי, שנקרא גם הוא בעז וכונה "הירוק" בגלל עטיפתו. גם האלבום הזה שילב שירים באנגלית, ביניהם "דאלי" ו"ממה מייבלי" ושירים בעברית, ביניהם "חייך וחיי" ו"חידה את לי".
ב-1977 יצא בחברת "התקליט חיפה" אלבומו השלישי של שרעבי, שנקרא בעז וכונה "הצבעוני" בגלל עטיפתו הצבעונית. האלבום, בהפקת שלמה צח, ריכז שירים חדשים ולהיטים של שרעבי מהשנתיים שקדמו להוצאתו. נכללו בו לחנים של שרעבי, ביניהם "איריס" ו"מוכר הגרעינים" (מ' תלמה אליגון, ע' שפי ישי), "הנעורים האבודים" ו"הצועני" (מ' משה בן-שאול ואלי בכר, ע' מרטין מוסקוביץ), וגם "מה להם לבני אדום" ו"הדברים היפים בעולם" (מ' ול' חיטמן).
ב-1977 הקליט שרעבי שיר שהיה להיט לילה גדול בגלי צה"ל, "את לי לילה" (מ' שרעבי ויואל גוב ארי ל' שרעבי). בצד ב' של תקליט השדרים היה שיר באנגלית, "Just To Love You" (מ' שרעבי וג'ורדן ברק, ל' שרעבי).
באותה שנה הוא הקים הרכב משפחתי בשם השרעבים, שהוציא עוד באותה שנה שיר אחד, "הגר", אך זכה לתהילה כשהגיע למקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי 1978 עם השיר "שדי אל מה נורא" (מ' רבי שלום שבזי, ל' עזרא חתוכה ובעז שרעבי).
בסוף 1978, מסיבות השמורות עימו, החליט שרעבי לעזוב את הארץ ולנסות את כוחו בארצות הברית. ה"חופשה" שלו נמשכה עד שנת 1983, אז חזר ופתח מחדש בקריירה מאוד מצליחה.
ב-1971 החל להיחשף כישרונו של שרעבי גם כמלחין וכזמר. באפריל הגיע לרדיו שיר ראשון שלו, באנגלית דווקא, לחנו ל"פמלה" (מ' חנה בן ארי). אחריו באו "רינגולי", "מציאות" ו"זירו זירו", וכולם הצליחו מאוד וזכו למחמאות על השילוב המקורי בין פופ מערבי ומוטיבים מזרחיים. במצעדים העבריים באותו זמן הצליחו שירים נוספים שהלחין שרעבי, ביניהם "חופשי ומאושר" ו"רינגולי" (ששרו אילן ואילנית), "פעם לאהוב" ו"איש הסתיו" (אילנית), "פמלה" (משפחת ירקוני), "ג'קי שם טוב הצלם" (צמד דרום), "הלילה הארוך בעולם" ו"הנני עף" (ששי קשת).
בסוף 1971 יצא בחברת "התקליט חיפה" אלבום הבכורה של שרעבי, בעז, שכונה "האדום" בגלל צבע עטיפתו (להבדיל מאלבומו השני, שנקרא גם הוא בעז, אך עטיפתו הייתה ירוקה). נורית הירש ויגאל חרד עיבדו לחנים של שרעבי לשירים באנגלית, ביניהם "Pamela" ו"Reality" (מ' חנה בן ארי), "Ringoly" (מ' שייקה פייקוב ואליזבט אלן), "Zero Zero" (מ' תלמה אליגון). נחמיה שרעבי, אחיו של בעז, הלחין את "געגועים" (מ' שרה שובל), ובעז הלחין שני שירים בעברית, "אני אוהב אותך בשקט" (מ' אליגון) ואת "ממה מייבלי" (מ' דודו ברק). הפיק את האלבום שלמה צח ("אילן" מאילן ואילנית).
בתקופת מלחמת יום הכיפורים שר שרעבי את אחד השירים המרגשים של התקופה (והראשון שכתב והלחין עוזי חיטמן), "מי ידע שכך יהיה" (ע' קובי אשרת). שיר נוסף שהקליט בעקבות המלחמה היה "מה להם לבני אדום".
בסוף 1973 יצא בחברת "התקליט חיפה" אלבומו השני של שרעבי, שנקרא גם הוא בעז וכונה "הירוק" בגלל עטיפתו. גם האלבום הזה שילב שירים באנגלית, ביניהם "דאלי" ו"ממה מייבלי" ושירים בעברית, ביניהם "חייך וחיי" ו"חידה את לי".
ב-1977 יצא בחברת "התקליט חיפה" אלבומו השלישי של שרעבי, שנקרא בעז וכונה "הצבעוני" בגלל עטיפתו הצבעונית. האלבום, בהפקת שלמה צח, ריכז שירים חדשים ולהיטים של שרעבי מהשנתיים שקדמו להוצאתו. נכללו בו לחנים של שרעבי, ביניהם "איריס" ו"מוכר הגרעינים" (מ' תלמה אליגון, ע' שפי ישי), "הנעורים האבודים" ו"הצועני" (מ' משה בן-שאול ואלי בכר, ע' מרטין מוסקוביץ), וגם "מה להם לבני אדום" ו"הדברים היפים בעולם" (מ' ול' חיטמן).
ב-1977 הקליט שרעבי שיר שהיה להיט לילה גדול בגלי צה"ל, "את לי לילה" (מ' שרעבי ויואל גוב ארי ל' שרעבי). בצד ב' של תקליט השדרים היה שיר באנגלית, "Just To Love You" (מ' שרעבי וג'ורדן ברק, ל' שרעבי).
באותה שנה הוא הקים הרכב משפחתי בשם השרעבים, שהוציא עוד באותה שנה שיר אחד, "הגר", אך זכה לתהילה כשהגיע למקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי 1978 עם השיר "שדי אל מה נורא" (מ' רבי שלום שבזי, ל' עזרא חתוכה ובעז שרעבי).
בסוף 1978, מסיבות השמורות עימו, החליט שרעבי לעזוב את הארץ ולנסות את כוחו בארצות הברית. ה"חופשה" שלו נמשכה עד שנת 1983, אז חזר ופתח מחדש בקריירה מאוד מצליחה.
