אולם בעקבות השתתפות בטקס יום הזיכרון בבסיס, ושירת "שיר למעלות", קיבל פרץ פידבקים מצוינים, וקצינת החינוך אף סייעה לו לעבור בהקדם ללהקה צבאית. המאמצים צלחו, וכעבור מספר חודשים עבר פרץ לשרת בלהקת פיקוד צפון. באחת ההופעות בקריית שמונה, כשחיממה הלהקה את אייל גולן, שמע את פרץ אחד הנגנים של גולן, המתופף אמנון זנדני, ובמוחו עלה הרעיון לעבור הסבה לניהול אישי. הזמר הצעיר נענה להצעה, ושניהם החלו לשתף פעולה.
עוד בתקופת הצבא שחרר פרץ את סינגל הבכורה שלו "מביט אל המרומים", שמיצב אותו מיד כזמר מזרחי בגוון איכותי. בהמשך שחרר גם את הלהיטים "האישה שלי" ו"דרך ארוכה" - קאבר לקלאסיקה של גלי עטרי, ששר עוד בתקופת הלהקה הצבאית. האלבום המלא יצא ביוני 2005, אולם זכה להצלחה בינונית בלבד.
במקביל לריליסים השונים ששחרר לרדיו החל פרץ לחרוש את הארץ ולבסס את מעמדו כזמר מוביל מבין בני הדור הבא במוזיקה המזרחית. הוא הפך מבוקש בחתונות, אירועים שונים, במות בידור, מועדונים ואף ספינות הפלגה.
